שטויות של אוריה

אל דאגה חברים זה לא יהיה זיוני שכל. פשוט חוויות שאני גם ככה כותב לכם.


אני אתחיל בתמונה ונראה מה יצא.

בבקשה, הנה לכם תמונה של עלים רטובים על גג של דירה בשיקאגו.
תמיד אהבתי לצלם תמונות בסגנון הזה אבל מאז שאני עירוני שזה משהו כמו 6 שנים , אני מצלם יותר את העיר. גם בתמונה הזאת יש עיר ברקע.
אז הנה, אני יכול לדבר על העיר. בשיקגו או כפי שקוראים לה כאן שיקאגולנד יש בערך 7 מיליון אנשים, שזה כאילו כל הישראלים יגורו בת"א שתמשך מנתניה עד אשדוד ועד ירושלים ברצף בנוי.
אני מסתובב בעיר עם מפה ומחפש בתי כנסת כדי לתלות מודעות, אולי אני אצליח לצלם איזה בר מצווה או ברית בדיוק כמו בארץ רק שהתעריף כאן הוא סביב 200$ לשעה בלי הדפסות ככה שזה לא כלכך נורא...
בקיצור , הלכתי לאיבוד. כל רחוב הוא באורך של 20 ק"מ וזה פשוט בלתי נתפס. אתה לא יכול להגיד לעצמך "אה אני אגיע לרחוב ואמצע את הבניין" או משהו כזה כי אתה גומר את היום על ארבע אחרי שהלכת 15 ק"מ למצוא את הבניין של בית הכנסת שבכלל נמצא בתוך כנסיה אבל לך תדע...

יום אחד הגעתי לאגם, ויש המון חופים צהובים וזה בכלל נראה כמו ים, אין לו סוף. יש שביל אופניים על החוף ואולי חמישים אלף אנשים רצים או רוכבים בכל רגע משעות היום. וזה נחמד.
עוד משהו, העיר שטוחה אין עליות וירידות מה שכן יש זה רוח שזה כמו עליות וירידות. לרכב על האופניים נגד הרוח זה כמו לטפס גבעה.
אלה האופניים שעלו 75 דולר והם הרכב שלי.

קיצור עיר גדולה.
כבר מצאתי איזה שכונת עוני ללכת לצלם ועכשיו אני מחפש מישהו שמכיר ויכניס אותי כדי שלא ישדדו/ישחטו אותי.

אבל זה כבר לפרק הבא