מתחילים להתעורר

שלום לכולם,

אז זה מרגיש כאילו הענינים מתחילים גם להתעורר
וגם להשתחרר ונראה מה יקרה.
אתמול עבדנו כל הלילה, קארן צילמה המון השבוע למגזין וגם למושל והיא היתה צריכה לעבוד על התמונות במחשב, בנוסף היא היתה צריכה לצלם תכשיטים, גם בשביל המגזין. אני חשבתי לי שאם אנחנו שותפים כמו שאנחנו רוצים להיות אז אין סיבה שאני לא אצלם את התכשיטים וכך היה.
יצאו תמונות טובות והן כנראה יופיעו באיזה מגזין אמריקאי עם השם שלי.
חוץ מזה בניתי לה אתר אינטרנט פונקציונאלי שהתפקיד שלו הוא להראות ולהעביר ולשמור תמונות.
זה יכול להיות רעיון למכור לעוד צלמים, זה הראשון שאני בונה שממש עובד כמו מכונה: מכניסים תמונות מצד אחד והן יוצאות באינטרנט בשלושה גדלים. זה כולל מעיין לוח בקרה אצל הצלם וכפתור להורדה אצל הלקוח.
לא רע, למדתי את זה לבד לגמרי.

חוץ מזה בערב ראש השנה התארחתי אצל משפחה ישראלי אמריקאית והיה מאוד נחמד ועכשיו אני גם מצלם את אבי (הישראלי) ובונה לו אתר קטנטן.
אז אני מרגיש ממש טוב.

והכי חשוב זה מה שאני לא כותב כאן כמעט, וזה הקשר עם קארן וההתפתחות שלו.
אז היום הגענו למסקנה שאנחנו לא ממש רוצים להתחתן רק בשביל הויזה ומרגישים שזה
יהרוס לנו את הקשר עם נעשה את זה.
אז התחלתי לחפש דרכים להאריך את הויזה שלי ואולי אני אגיש בקשה
לויזת תייר אם אפשר לעשות את זה מכאן
נראה מחר, היום היה קשה מידי כי הלכנו לישון ב5 בבוקר וקמתי ב 9 אז ממש לא הייתי מרוכז.

מה שכן שנינו מרגישים שירדה לנו יציקה מהראש ואם צריך עוד סבלנות אז יש, מה רע ?
אני גם לומד איזו עבודה זו להיות בן זוג, להיות לבד זה לעצלנים אז אין להיות בזוג ולא לעבוד. כמה שיותר אוהבים יותר עובדים.
אממה, זה טוב לי.
ובאמת כל יום אני לומד על קארן שטוב לי איתה ואנחנו מצליחים להבין אחד את השני .
מה אני אגיד לכם החיים שלי בטח לא משעממים.


אלה כל התמונות שצילמתי היום, לא ממש יצאתי מהבית חוץ מארוחת בוקר בבית הקפה השכונתי, זה בעצם דיינר
כמו בסרטים ולא בדיוק בית קפה. אבל מה זה חויה מדהימה כל פעם מחדש.
רואים את הפרצוף מאחורי קארן ? זו נהגת אוטובוס טיפוסית בדרכה לעבודה אחרי שהיא ירדה על שלושה פנקיקים בקוטר של 25 ס"מ וביצה מקושקשת משלוש ביצים ושתי רצועות של בייקון ומין פירה שמטוגן על השאריות של השמן.
ילה עכשיו אפשר להתחיל את היום בסבבה ולטחון צ'יפס בפקקים .
אח אמריקה...
-א