צלחת

צלחת לבנה נקיה ומבריקה ,עשויה מפורצלן איכותי, שאפילו אחרי מאה שנה אצל הדודה יטי בויטרינה, אתה יכול לראות את עצמך בקטן משתקף כשאתה מחזיק אותה בזהירות.

בצדה הימני יש ציור של פרח ורוד עם גבעול אפור ושני עלים אפורים.

מי אכל מהצלחת הזאת בפעם האחרונה ? מעניין כמה זמן הדודה לא אכלה ממנה ורק מנקה אותה באובססיביות.

זה ממש טקס מיוחד, לנקות את הצלחת.

בשעה תשע בבוקר אחרי התה של הבוקר היא מביאה כרית גדולה, ומניחה אותה על הרצפה צמוד לארון, היא גם מנתקת את הטלפון לפני שהיא מתחילה.

יש מטפחת בד ישנה מיוחדת לניקוי הצלחת, מן מטפחת כזאת שזקנים מקנחים בה את האף ומחזירים לכיס, ומסתובבים איתה כל היום.

כזאת מטפחת.

כעת אפשר להתחיל, פשוט מנקה את הצלחת בתנועות איטיות נגד כיוון השעון.

ככה היא עושה עד שעה שלוש, כל יום חוץ מיום שבת.

הכרית מתחת לארון זה כדי שאם משהו יקרה לה, הצלחת תוכל ליפול בבטחה.

"אני כבר בת תשעים ושבע, אתה יודע, אני יכולה ללכת כל רגע."

הסיפור נכתב בשנת 2003

א-

ריחות של אביב בירושלים

בבוקר אני נזכר בצבא
כוננות עם שחר
שקט
אוויר

בערב למרות שקריר
יש ריח של מדבר שמזכיר לילות קיץ
מלאי שמחה והתרגשות

היום נזכרתי שזה האביב השביעי שאני מריח בירושלים

א-

עיניים כחולות

בתוך ים של אפור ורעש
זוג
זוג עיניים כחולות מביטות דרכי
האפור נעלם ויש שקט
עיניים כחולות
היא מדברת אלי
כדי לשמוע אני מסיט את מבטי
שובר את קרן המבט הכחולה
אך מיד חוזר
מעדיף את הדממה

-א

Beans and Pedro Almodovar

I saw a film tonight by Pedro Almodovar, called Volver (Return). I always loved his art and i feel that he is getting better and better with every film.


The beans has nothing to do with it. Just to add a little color to my world.
-O

שוק מחנה יהודה

Friday afternoon fun...(2)

ספורט ירושלמי