אתמול והיום היו ימים חשובים בפרוייקט שלי במסעדה
נתחיל מאתמול
דיאן המלצרית מפולין, היא בערך בת חמישים ואתמול היא ואני ניהלנו שיחה רצינית
היא סיפרה לי על איך שהיא הגיעה לכאן ב 67' והיא לא כל כך אהבה את אמריקה אז היא חזרה לפולניה והלכה ללמוד רפואה
אבל החבר שלה נשאר כאן והיא באה בחופשת סימסטר לבקר אותו ואיך שהוא היא נכנסה להריון ולא חזרה לשם
וגם לא היה לה זמן ללמוד אז מאז במקום להיות רופאה היא מלצרית.
נולד לה בן והיא הייתה עסוקה בלשרוד. כשהבן היה בן 12 היא שלחה אותו לפולין להיות עם המשפחה שלה כמה חודשים כי היה לה קשה והיתה לה בעיה של אלכוהול. מהעבודה היא היתה הולכת לשתות.
לפעמים גם בעבודה היא היתה שותה וכמה פעמים היא סיימה את הערב בבית חולים.
הבן שנשלח לפולין להיות אצל הדוד בינתיים למד גם הוא איך שותים, בגיל 12 הדוד היה לוקח אותו איתו לשתות בבר
ואם חברים והילד נחשף לאלכוהול מגיל צעיר
גם לאורך השנים אחרי שהוא חזר לשיקגו היא עדיין היתה שותה
חמש פעמים היא הכניסה את עצמה למוסד גמילה והפעם האחרונה היתה לפני שלוש שנים ושמונה חודשים,
היא בהתחלה היתה סופרת את הימים ואח"כ את השבועות, היא מאוד מקווה שהפעם זה יחזיק לאורך זמן.
אני יושב במסעדה העלובה בשתיים וחצי בלילה, הטבח ישן, ודיאן מעשנת סיגריה אחרי סיגריה ושותה קפה
היא מאפרת לתוך כוס קלקר עם מים ובדלים.
היא נראית טוב יחסית למישהי בת חמישים שעובדת שבעה ימים בשבוע, אני חושב לעצמי אבל אני רואה את העייפות
בעמידה שלה ובעיניים שלה. רק לשרוד, היא אומרת.
היא מאוד טובה ונחמדה ואמרה שאם אני צריך לאכול ואפילו אם אין לי כסף שאני אבוא.
יש לה שקית מלאה תמונות ישנות, תמונות משפחה שצריכות להיות באלבום אבל אין לה זמן לסדר אותן.
היא הביאה אותן כי הבן שלה רצה תמונה אחת של הכלב שהיה לו כשהיה ילד והיא פשוט הביאה את כל השקית
והיא מראה לי אותו כשהיה בן 12 בשיקגו ובפולין ואת אמא שלה ושוב הבן כשהיה בן 16 הוא נסע שוב לפולין וצילם הרבה
היא מראה לי גם תמונה של ארובה ואומרת "זה איפה ששרפו , אתה יודע..." ומסבירה לי שזה מידאנק ליד העיר לובלין שמשם היא באה.
יש גם תמונה אחת של נערה ג'ינג'ית יפה, אני שואל אותה מי זאת ? "זאת אני בפעם הראשונה שבאתי לכאן"
ואני חושב שהיא בכלל לא נראית כנו שהיא נראית היום , אולי העיניים קצת מזכירות את העיניים של הילדה בתמונה
היא שלמה עם החיים שלה ולא מצטערת על העבר, אולי רק על האלכוהול וההימורים שגם הם התמכרות קטנה שלה.
אם אתה מודע לבעיה ואתה גם רוצה לפתור אותה אז יש על מה לדבר, אבל אם מכור לא חושב שיש לו בעיה לכן גם אין לו רצון לפתור אותה אז חבל על הזמן
לפני כחודש היא התפתרה ממסעדה שהיא עבדה בה כמה שנים, היא עזבה פגועה כי איזו ילדה בת 26 שהיא לימדה אותה את העבודה פתאום קיבלה קידום והתחילה לתפוס תחת אז היא נפגעה ועזבה, אבל היא לא הלכה לשתות. לפחות זה.
אין מה לעשות זה החיים, ככה זה היא אמרה.
בערך בשעה 2:30 בלילה נכנס איש זקן עם סיגריה ביד, לא אמר שלום ישר הסתכל בטלויזיה והתחיל לדבר.
הוא אמר שהוא היה בבית חולים, חיכה לתשובה של בדיקות והוא ראה מישהו שנראה בדיוק כמוני שהיה שוטר סמוי,
היו שם שניים שהתנהגו כמו שלא צריך להתנהג, אבל חיכתה להם הפתעה ותוך שניות הם היו באזיקים ובאו שוטרים לטפל בבעיה. ואז הגיעו הבדיקות ויש לו לוקמיה.
הוא לא יכול לישון והוא בן 71, הוא לא יודע אם לצחוק או לבכות ועכשיו הוא הולך לנסות לישון.
עד היום דיאן עבדה בעוד מסעדה חמישה ימים בשבוע ועוד שני לילות במסעדה הזאת.
במשמרת לילה היא מקבלת 33 דולר ועוד טיפים שמגיעים בלילה טוב ל10 דולר, ובמסעדה השניה היא קיבלה 60 דולר למשמרת, וזה לא רע אבל היא הייתה צריכה את הכסף כי הבן שלה לא עובד והיא עוזרת לו.
היום בדיוק לפני שהגעתי היא קיבלה טלפון מהמקום השני שהודיע לה שאין כסף ושלא תבוא יותר לעבודה.
אז היא היתה במצב רוח לא מי יודע מה טוב, אבל היא אמרה שלא סוף העולם כבר 30 שנה היא מלצרית והיא תמצא עבודה אחרת.
היום בלילה הודיעו לה לא לבוא מחר לעבודה, היא לא שווה אפילו הודעה של כמה יותר מכמה שעות מראש.
ככה, אמריקה או לא אמריקה ?
מעניין העניין הזה, לא ? האם זה כל מה שהיא שווה ? להיות מלצרית שאפשר לפטר בלי התראה מוקדמת ?
אבל בטח מחר היא יכולה למצוא עבודה חדשה. אז מה זה משנה ?
היום ישבתי עם דיויד , זה החבר שלי עם השריר והקעקוע.
הוא הסביר לי על זיהום אויר ותהה למה אף אחד לא עושה שום דבר ? מה ינשמו הנכדים של הטבח המקסיקני ?
אמרתי לו שאולי יש ארצות שיש יותר מודעות אבל כל מקום והחרא שלו.
דיויד שאל איפה הייתי רוצה לגדל את הילדים שלי ואמרתי שאני לא רוצה ילדים.
הוא אמר שגם הוא לא רוצה, וזה מבחירה בגלל שהעולם לא מספיק טוב וגם כי אולי ככה הוא יוכל לצאת לפנסיה עוד 15 שנה כשיהיה בן 65, ואם היו לו ילדים הוא היה עובד עד יומו האחרון.
אבל לפני 15 שנה הוא יצא עם בחורה בת 50 שאמרה שהיא לא יכולה ללדת וגם שהיא לוקחת גלולות אבל איך שהוא
היא נכנסה להריון ובחרה ללדת, הוא ניתק את הקשר כי לא רצה להעניש את הילד על מה שקרה לו והוא הסביר לי על
אלימות רגשית שהורים גרושים מקרינים את הפגיעה האישית שלהם על הילד והוא גם לא רצה ילד. בכל מקרה מזונות הוא משלם ואם הילד ירצה להיות בקשר איתו הוא יהיה שם.
זה הכל ליומים של סיפור.
התמונה של המכונית זה לא קשור ישירות לטקסט אבל עם קצת דמיון אפשר לחשוב על קשר.
לילה טוב
-א
תצוגת אופנה.
האולם היה מלא בכל מיני אנשי אופנה ונשים מתוחות
